| ים המלח
תכונות הריפוי של ים המלח היו ידועות עוד למן הזמן העתיק. היהודים והרומאים בנו על גדות ים המלח בתי מרחץ רפואיים על בסיס המים והבוץ. ההיסטוריון הרומאי פלביוס כתב לפני אלפיים שנה שהמלך הורדוס בכבודו ובעצמו ביקר במעיינות המים החמים באיזור ים המלח, ושם מצא מרפא ושלווה. המלכה היפהפייה קליאופטרה ידעה היטב על השפעת הפלא של המינרלים על עור האדם והשתמשה במלחים ובוץ מים המלח להשבת נעוריה.
גיאוגרפיה
ים המלח הוא אגם מלוח. אורכו 76 ק"מ, רוחבו עד 17 ק"מ, שטחו 1,050 קמ"ר ועומקו 356 מ'. הוא נמצא 395 מ' מתחת לפני הים ומהווה את השקע העמוק ביותר על פני כדור הארץ, הוא נוצר תחת השפעת הכוחות הטקטוניים שבגללם חלק מהיבשה שקע ומהווה היום את עמק הירדן. הוא נמצא בתוך השבר הסורי-אפריקאי.
איזור ים המלח מאופיין בסוגי סלע שונים. סלעים מהתקופה הטרום-קמברית )בעיקר גרניט, סלעים וולקניים וסיליקטים חומציים( ובדרום - סלעים מהתקופה הפליאוזואית והליזוזואית. רב-הגוניות של סוגי הסלע מורה על ייחודיותו ועושרו של ההרכב המינרלי של מי ים המלח.
כתוצאה מכך, ים המלח הוא בעל תכונות גיאו-כימיות יוצאות דופן. רמת המוליכות של מי ים המלח גבוהה ביותר, והרכבו הכימי מיוחד במינו.
מי ים המלח
ים המלח הוא המקור העשיר ביותר במינרלים ובמיקרו-אלמנטים הנמצאים במים ובבוץ המינרלי. במשך אלפי שנים, מעיינות תרמו-מינרליים מילאו במימיהם את ים המלח. המים היו מתאדים תחת השמש הלוהטת, והמינרלים היו שוקעים ומצטברים. זו הסיבה לכך שריכוז המלחים בים המלח גבוה פי 10 מריכוזם במי הימים והאוקיינוסים.
ההשוואה בין ההרכבים הכימיים של ים המלח לבין מי אגמים ואוקיינוסים אחרים, מראה שריכוז המלחים במי ים המלח מהווה 31.5% )מקור-"היבטים גיאו-כימיים מסויימים של ים המלח ונושא גילו" 1991, יעקב בן טור(. ריכוז יוני SO4 נמוך מאוד, וריכוז יוני הברום הוא הריכוז הגבוה ביותר בכל מימי כדור הארץ. רוב יוני הסידן בים המלח ובסביבתו, מנוטרלים על ידי כלורידים. אם בימים אחרים, NaCl מהווה רוב - 97%, הרי שבים המלח כמות ה-NaCl מהווה רק 18-12 אחוזים. החלק הנותר מורכב ממלחי קליום, מגנזיום, ברום ואחרים.
טמפרטורת מי ים המלח נעה בין 19 מעלות צלסיוס בחודש פברואר ל- 31 מעלות צלסיוס בחודש אוגוסט.
בים המלח יש חיים
בשנת 1936 מצא ד"ר ויקנסקי בקטריות בדגימות מים במרחק של 4-3 ק"מ משפך הירדן, בעומקים שונים )עד 7 מ'( ובריכוז כללי של מינרלים כ- 27%.
התפתחות נושא המחקר המיקרוביולוגי וביולוגי של ים המלח קשורה לפעילותו של מר בנימין אלעזרי-וולקני. בעבודת הדוקטורט שלו )"חקר המיקרופלורה של ים המלח", האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1940( מתוארת ומזוהה לראשונה המיקרופלורה של ים המלח.
פרט לריכוז בקטריות של 4-5 x 104 תאים במיליליטר מים, גידל א. אורן בשנת 1983, במי ים המלח גם כמות קטנה מאוד של אצות ים Dunaliela )6-4 תאים במיליליטר(. על בסיס הנתונים הללו הוכנסו ארכיבקטריות למדריך "אבחון הבקטריות" )המינוח מובא בספרם של ב. אלברטס, ד. בריי, ד. לואיס, מ. רף ואחרים - "ביולוגיה מוליקולרית של התא", כרך 1, הוצאת "מיר", 1994(.
הארכיבקטריות רשומות כסוג
Halobacterium לפי הקבוצות הבאות:
Halobacterium salinarium
Halobacterium citirubrum
Halobacterium nalobium
Halobacterium marismortui
Halobacterium trapanicum
ים המלח קיים זה יותר מ- 5,000 שנה, אך עד היום טרם נגלה לאדם אפילו חלק קטן מסודותיו.
תכונות מרפא
מחקרים רפואיים מודרניים מאשרים את העובדה שהצירוף החיובי של מינרלים ומלחים מים המלח הוא בעל תכונות מרפא למחלות שונות.
מי ים המלח יעילים בריפוי אלרגיות, פסוריאזיס, אקזמה ופריחה מוגלתית. הם גם מסייעים להמרצת מחזור הדם ולשיפור חילוף החומרים, הם מרגיעים את מערכת העצבים, מנקים את העור ומשפרים את המראה החיצוני שלו ואת גמישותו.
גרגור המים בפה מסייע לריפוי נזלת ודלקות גרון. בוץ מינרלי מים המלח מרפא פצעים, מחזק את שורשי השיער ומסלק סבוריאה וקשקשים. לאחר מריחת הבוץ, הקמטים מתיישרים ותהליך הזדקנות העור מואט. נצפתה השפעה מרפאת של הבוץ על מיגרנות ובמצבים של כאבי ראש. למריחת בוץ על הפרקים ועל עמוד השדרה יש השפעה מרפאת במחלות שונות: דלקת פרקים, דלקת העצם והסחוס, דלקת שורש העצב בחוט השדרה, שיגרון, כאבים בפרקים, לחץ נפשי, עייפות יתר וחוסר שינה. לתכונות הרפואיות הייחודיות של ים המלח יש סיבות רבות, אחת מהן - תנאי אקלים ייחודיים:
330 ימי שמש בשנה;
כמות המשקעים בשנה פחותה מ- 50 מ"מ;
לחץ אטמוספרי גבוה.
לחות נמוכה והתאדות גבוהה יחד עם ריכוז גבוה של מלחי ברום באוויר משפרים את חילוף החומרים, פותחים את הברונכים וכלי הדם ומנרמלים את פעילות מערכת העצבים.
הצירוף הזה של מים עשירים במינרלים, קרני שמש מסוננים בטרפוספרה ואוויר יבש של המדבר, מושך אליו אנשים רבים.
|
